גופי יודע להבריא

יש לי שישה ילדים מתוקים!
שלושת הלידות הראשונות נזכרות אצלי כחוויה טובה ומיוחדת.
בלידה הרביעית, הגעתי לחוצה, לבית חולים שלא הכרתי והלחץ שלי השפיע על כל מהלך הלידה (וההתאוששות) ונזכר אצלי כאירוע טראומטי.
לקראת הלידה החמישית, ידעתי שאני צריכה עזרה לעבד את מה שקרה בלידה הקודמת ולהגיע הפעם ממקום רגוע, שמח וטוב.
הלכתי לטיפול דמיון מודרך מדהים שממש עזר לי והכלי הכי חשוב שקיבלתי היה לקחת משפט שאני מאמינה בו, שהוא מעצים אותי, ולהסתובב איתו כל הזמן. לתלות אותו על המקרר, על המראה בשירותים. המשפט שבחרתי: "גופי יודע ללדת". וזה נכון. ילדתי 3 פעמים בצורה מדהימה ומתוך העצמה. הייתי נוכחת. התפללתי. הכל התקדם בצורה מדהימה. וידעתי שאני יכולה לעשות זאת שוב. הייתי צריכה להזכיר את זה לעצמי יום יום עד שזה נהיה ממש מנטרה.
ב"ה הלידה החמישית עברה בשלום, מתוך עוצמה ומתוך אמונה שלמה שלגוף שלי יש את הכוחות שהוא צריך. "גופי יודע ללדת".
תהליך ההבראה הוא מאוד דומה.
אפשר לעשות הרבה שינויים- בתזונה, בפעילות גופנית, באורח חיים,
אבל,
אם בראש אנחנו עדיין אומרים לעצמינו אמירות שליליות כמו:
"את? ניסית כבר הכל! למה שזה יצליח?!" או- "הגוף שלי הוא פשוט כזה- זה הגנים ואין לי מה לעשות עם זה"
אז שום שינוי לא יעזור לנו. הכל מתחיל בראש.
אני נמצאת בתהליך ריפוי לאחר 6 לידות והנקות, שחלות פולציסטיות וסכרת הריונית שהפכה לתחילת סכרת.
אני רואה שינויים אבל הם איטיים בהרבה ממה שאני רוצה.
קשה לצאת מהראש של ה"אינסטנט".
המורה שלי הזכירה לי כשהתלוננתי בפניה על השינוי האיטי-
"יצרת בן אדם בגוף שלך, את מייצרת לבנ"א הזה אוכל- אולי כדאי שתהיי קצת יותר סלחנית לגוף שלך? תתני לו את הזמן לריפוי. תאמיני בו- הוא יכול."
זה הזכיר לי את המשפט של הלידה החמישית והחלטתי לאמץ משפט שילווה אותי בתהליך שלי: "גופי יודע להבריא".
זה המסר שלי להיום ובכלל- בואו נתחיל בשינוי תפיסה בראש:
גופי יודע להבריא!
בואו נהיה סלחנים לגופנו, נטפל בו, נשמח בו, ניתן לו מזון מזין שיוכל ללוות אותנו נאמנה במסע שלנו ואני מאמינה שנראה שינוי גדול.
איזה משפט אוהב אתם בוחרים לאמץ לעצמכם?