דליה (שם בדוי) הבינה שיש לה בעיה עם סוכר. היא סובלת משחלות פוליציסטיות עם תנגודת לאינסולין. בעצם, כל פעם שהיא אוכלת סוכר, או מזון שנהפך לסוכר בגוף, זה מקפיץ לה רמות סוכר בדם, דבר שמפעיל מפל של הורמונים. האינסולין, שתפקידו לקחת את הסוכר ולהכניס אותו לתאים, כבר לא מסוגל. לתאים יש כבר רגישות לאינסולין בגלל שהוא נמצא אצלינו בדם כבר יותר מידי. ואז יש לנו הורמונים מסתובבים ללא יעוד בזרם הדם שעושים דרכם אל הכבד, כדי שהוא יטפל בהם ויוציא אותם מהגוף, דבר שגורם לעומס גדול מידי על הכבד.
אז היא ניסתה בדרכים שונות להוריד את הסוכר מחייה- ללא הצלחה לטווח ארוך.
יחד עם ההרגשה הנוראית כל פעם שהיא לא הצליחה וכעס על עצמה, היא החליטה שהיא לא מוותרת ושהיא תמצא דרך להצליח להבריא את גופה.
בסופו של דבר היא הצליחה להמנע מסוכר, ליהנות מידי פעם מפינוק מתוק ולהחזיר איזון לגופה.
בואי נראה איך היא עשתה את זה:
דבר ראשון, אני רוצה לדבר על ההרגשה של אחרי הנפילה או כישלון- אני מכירה את זה היטב מקרוב ומכל הנשים היקרות שאני מלווה. אבל צריך להבין 2 דברים חשובים:
הסוכר משפיע על הכימיה במח שלנו, המשיכה אליו הוא לא עניין רצוני- את נלחמת מאבק מטורף וצריך להבין שאין שום סיבה בעולם לכעוס על עצמך, או להתייאש- אלא לגשת לדבר בצורה אחרת, צורה שתביא להצלחה ונדבר על זה כאן בהמשך.
אני אוהבת לגשת ל"נפילות" מהסתכלות קצת שונה- תדמייני שאת ביער, ופתאום את מוצאת נחל קטן שחוצה את 2 צידי היער ואת רוצה להגיע לצד השני. פתאום את רואה גשר שעולה מעל הנהר הקטן ויורד בצד השני. גשר פסטורלי כזה- כמו בסרט "מרי פופינס". אז את עולה על הגשר, ויורדת בצד השני. כדי להגיע לצד השני את יורדת! אבל הירידה הזאת מביאה אותך לשלב הבא. כשיש לך "נפילה" או "ירידה"- תביני שיחד איתה הגעת לצד השני של הנחל, התקדמת בעוד צעד קדימה ועכשיו את פשוט ממשיכה הלאה. בלי יסורי מצפון, בלי לזרוק את כל מה שעשית עד היום לפח, ללמוד מהנפילה, לקום, ולהמשיך קדימה בשמחה.
אוקיי, אז עכשיו שכיסינו את זה, בואי נדבר על מה בפועל עושים כדי להמנע מסוכר לטווח ארוך, ולהוריד את התשוקה שלנו לסוכרים.
השלב הראשוני הוא להזין את הגוף שלנו. כשאנחנו אוכלות מזון שריק מנוטריינטים, הגוף שלנו מאותת לנו שחסר לו ויטמינים, מינרלים ונוטריינטים עם הרגשת רעב ומשיכה למתוקים. אז השלב הראשוני הוא תזונה שעירה מאוד בויטמינים, מינרלים ונוטריינטים.
השלב הבא הוא להוסיף מזונות שמורידים את התשוקה לסוכר. מה הם המזונות האלה?
חלבון- החלבון עוזר לאזן רמות סוכר בדם, נותן אנרגיה ומשביע.
שומן בריא- הגוף שלנו יכול ליצור אנרגיה משומן או מסוכר. ככל שנגביא את השומנים הבריאים, ככה יהיה לנו פחות צורך בסוכר בשביל אנרגיה. שומנים בריאים כאלה לדוגמא הם- שמן קוקוס, שמן זית, אבוקדו, אגוזים וזרעים
סיבים תזונתיים- מזונות עשירים בסיבים עוזרים לאזן רמות סוכר בדם ומורידות משיכה למתוק. שפע של רקות עליים, למשל.
מזונות פרוביוטים- להבריא את מערכת העיכול והמיקרוביום ולהורדת המשיכה לסוכרים. בעצם מדובר במזונות מותססים ביתיים כמו מלפפונים במלח, כרוב כבוש ויוגורט ביתי.
עכשיו אנחנו נדבר על אכילת מתוק. הימנעות לחלוטין בבת אחת היא דרך מצויינת להכשל. כדי שנצליח לעשות שינוי של דרך חיים, אנחנו צריכות לתת לעצמינו מקום להתפנק. אז קודם כל, נעדיף ממתיקים עם ערך גליקמי נמוך- שלא מקפיצים רמות סוכר בדם- כמו סוכר קוקוס ומייפל טבעי, או שנבחר מתוקים שממותקים ע"י פירות- הפירות עשירים בשפע של סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים ולכן לא מקפיצים רמות סוכר בדם. (כבונוס למשתתפות הVIP של התוכנית "המקפצה לבריאות הורמונלית"- אני מחלקת חוברת מתכונים מתוקים- שכולם ממותקים ע"י פירות בלבד)…
בנוסף, כשאנחנו לוקחות פינוק מתוק מידי פעם, נדאג לאכול אותו יחד עם שומן בריא- דבר המאזן את רמות סוכר בדם, ואפשר להוסיף טיול קצר שמעודד את הגוף להוציא את עודפי הסוכר מהגוף.
