נזכרתי השבוע בתקופת הדייטים שלי בצעירותי.
יצאתי עם בחורים שפגשתי ובחורים שהכירו לי.
וכמובן שיש לי רפטואר של סיפורים הזויים, מצחיקים, מפדחים ועוד.
אבל אני זוכרת ספציפית תקופה אחת שיצאתי לפגישות עם הרבה בחורים שקראו להם יצחק
(שם קצת מפתיע שיחזור על עצמו כ"כ הרבה פעמים, לא?…)
ואז הרבה בחורים קצת *אהמ* איך אני אגדיר את זה בצורה יפה ואוהבת?…
עדיף שלא אגדיר את זה…
ופתאום אני קולטת שאני יוצאת לפגישה ראשונה כבר מבואסת, עצבנית ובלי כוחות.
וזה לא היה הוגן לא לבחורים ולא לי.
ידעתי שאם אני רוצה לצאת עם מישהו ולהכיר אותו באמת,
אני צריכה לבוא בטוב.
ליהנות מהחוויה
ולהכיר אותו בנחת.
אבל לא הייתי שם. כ"כ לא הייתי שם.
אז החלטתי לקחת תקופה של חצי שנה ופשוט לא לצאת עם אף אחד,
להתכנס עם עצמי ולעבוד על הדברים שהתמודדתי איתם.
אחרי חצי שנה הרגשתי מוכנה לשוב לעולם הדייטים.
רציתי לעשות זאת בנחת, ליהנות מפגישה עם אנשים חדשים
וככה התחלתי את הסבב הבא עם ראש פתוח, ושמחה.
בדייט השני שיצאתי אליו, פגשתי את לייזר בעלי המתוק,
והשאר, כמו שאומרים, זה היסטוריה.
אז איך כל זה קשור לאוכל? איך כל זה קשור להבראת הגוף שלנו?
אני יודעת שכשאנחנו שומעות שיש משהו לא בסדר עם הגוף שלנו יש כמה תגובות:
- להתעלם מהבעיה (כי אולי זה יפתור את עצמו… אולי?… אולי בכל זאת?…)
- כעס, ייאוש, תסכול ועצב- סוג של תהליך של אבל… הרגשה שהגוף שלי לא מתפקד- זה מביא קצת לאכזבה מעצמינו ומהמזל הרע שנתקענו עם הגוף הזה…
- ללכת לרופא ולעשות בדיוק מה שהוא אומר כי אין לי מושג אפילו איך לגשת לזה
אבל יש גם אופציה נוספת, שאגב, לא סותרת את כל האופציות/שלבים הקודמים…
וזה הבין שיש כאן את הגוף שלי. ואני צריכה באמת להבין מה קורה פה ולעשות הכל בשביל להבריא את עצמי.
ולפעמים אפשר לגשת לכל התהליך הזה בבאסה גדול. אני יודעת שאני ככה ניגשתי לדברים למשך רוב חיי.
אבל אם נחזור לדוגמא של חיי הדייטים המטריפים שלי…(חחח)
וניגש לתהליך של ההבראה של הגוף שלנו בנחת, בשמחה ובקבלה-
התהליך שנעבור יראה אחרת.
נוכל להניח בצד את הכעס.
נוכל להיפרד מהלחץ לראות תוצאות מיידיות,
ונקבל את המסע החדש שאנחנו יוצאות אליו.
עם נשימות עמוקות.
חיוך חדש על הפנים כל בוקר.
תובנות חדשות מידי יום
ובעצם נצייר לעצמינו מפה והוראות תפעול
לגוף הפרטי, המדהים והאהוב שלנו.
כי מגיע לנו אהבה.
מגיע לנו חמלה
ומגיע לנו בריאות.
אז נשאר לי רק לאחל לך מסע מוצלח ושמח!
שלך,
מירי
