אז איך אני דואגת שהילדים שלי יאכלו בריא?…

כל ההתעסקות סביב המזון של הילדים שלנו יכולה להיות מתישה.
באופן טבעי אנחנו דואגים לשלומם, רוצים שיבחרו בחירות טובות.
בנוסף, האוכל שאנחנו מעניקים לילדים שלנו, זו דרך חזקה ותת מודעת של הענקת אהבה.
כשנעם שלי חוזר מהפנימיה אני מוצאת את עצמי מתלבטת מה הארוחה שאכין הפעם ועולות לי מחשבות על כל הארוחות האהובות עליו. זו דרך חזקה מאוד להעניק אהבה לבן המתבגר שלי.
כשאנחנו נוסעים להוריי היקרים לשבת, אני ישר מדמיינת את המאכלים והמטעמים שאני כ"כ אוהבת וזה בכלל לא משנה שאני מכינה אותם בעצמי, יש משהו חזק ומיוחד בתבשיל של אמא.
אז האכלת הילדים שלנו יושב על מקום מאוד רגשי שלא תמיד מחוברת למחשבות רציונליות.
אבל, יש התנהגויות שלנו כהורים, שאנחנו באמת עושים אותם באהבה, אבל לא משרתים את הרצון שלנו לגדל ילדים שעושים בחירות טובות לגבי המזון שלהם.
למשל, אני יכולה להגיד שגם אני מידי פעם מוצאת את עצמי אומרת לאחד הקטנים שאם הוא יקח עוד כמה ביסים, אז הוא יקבל קינוח.
או שאנחנו רודפים עם כפית אחרי הקטנטנים כדי לדאוג להכניס להם עוד קצת אוכל לבטן.
בעצם אנחנו רוצים לשלוט על האוכל של הילדים שלנו. שליטה על סוג האוכל, ושליטה על הכמויות שהם אוכלים.
ומה כ"כ רע בשליטה הזו?
אז אחד הדברים החשובים בהתפתחות ילדים בכלל ובכל מה שקשור בתזונה בריאה היא היכולת של הילד לשלוט בגוף שלו.
יוניון כשהיה בן שנתיים היה גמול לחלוטין ואז נולד יאיר. פתאום היה לו רגרסיה והוא ביקש לעשות את צרכיו רק בטיטול. אז בהתחלה נתנו לו אבל פשוט השתגענו מה. אמרנו לו לא והיה בכי ובסוף נכנענו. ואז יום אחד החלטנו שזהו, לא נותנים לו טיטול יותר ואז וגילינו כמה אנחנו לא יכולים לשלוט בהכל. יוניון פשוט לא עשה את צרכיו במשך 3 ימים עד שהיינו צריכים לקחת אותו למיון מכאבים. מזה הבנו שפשוט צריך לשחרר. ואתן יודעות מה? אני ממש לא זוכרת מתי הוא הפסיק לבקש טיטול כדי לעשות את צרכיו, כי ברגע ששחררנו ונתנו לו את השליטה על הגוף שלו, זה עבר מעצמו.
אנחנו לפעמים שוכחים שלילדים יש מנגנונים טבעיים שעדיין לא נהרסו- שהם יודעים מה וכמה הם צריכים לאכול. ואם תמיד נשלוט בזה ונדחוף להם עוד כמה כפיות אחרי שהם אמרו שהם שבעו, אז אנחנו מכבים את היכולת הטבעית הזאת לדעת מתי אנחנו שבעים.
אז איך אנחנו יכולים לעודד את העצמאות שלהם סביב האוכל ולהוריד חששות שהם לא אוכלים מספיק?
  • לסמוך על הגוף שלהם- יש להם יכולת לוויסות עצמי. ברגע שמשחררים את זה- זה מוריד כמעט את כל הלחץ שלכם סביב האוכל וגם של הילדים. כשמורידים את מצב הלחץ של הילדים סביב האוכל- הם יכולים באמת להתחיל לחקור, לטעום, ליהנות מהחוויה ואפילו מערכת העיכול שלהם תתחיל לתפקד טוב יותר.
  • לקבוע זמן קבוע שיושבים סביב השולחן. הגיע זמן ארוחת ערב? אז כולם יושבים יחד. אתה לא רוצה לאכול? אין שום בעיה. אתה באמת לא חייב. אבל הכלל שלנו כמשפחה זה שאתה יושב איתנו בזמן ששאר המשפחה אוכלת.
ואני אספר לכם סיפור שקרה לי עם הלל (בן 7) לפני שנה בערך. ביקשתי ממנו לגשת לשולחן לארוחת ערב והוא הגיע עצבני. אמר שהוא לא רעב, שהוא לא אוהב את האוכל, ומבחינתו הוא רק רצה לחזור לשחק במחשב. אמרתי לו (בנחת וחיוך) שהוא ממש לא חייב לאכול, אבל הוא יודע שאנחנו יושבים עכשיו סביב השולחן. אז בהתחלה ישב כולו כעוס. התחלתי סבב עם הילדים לשמוע איך היה להם היום ואז הלל באיזשהו שלב הצטרף לשיח ופתאום אני קולטת שהוא מילא לעצמו את הצלחת ואכל שפע לתפארת מדינת ישראל. עכשיו זה לא תמיד קורה בבת אחת. זה דורש סבלנות ואני יודעת שזה קשה לנו לראות את הילדים שלנו מסתובבים בלי לאכול, אבל תאמינו לי, שבארוחות הבאות מעבר לישיבה איתכם, הם גם יאכלו…
אחד הדרכים המגניבות לתת לילדים שליטה על בחירות האוכל שלהם- ע"י ארוחה מפורקת.
מה זה אומר? זה אומר שהם בונים לעצמם את הארוחה ממגוון בחירות.
למשל- בר סלטים- הילדים בוחרים איזה ירקות, חלבונים, דגנים ורוטב הם רוצים וכך בונים לעצמם סלט בהרכבה אישית.
הכנתי לכם אוסף מתכונים מפורקים שתוכלו לנסות עם הילדים שלכם כדי לעודד אותם לבחירות טובות ולשלוט בעצמם על בחירות המזון שלהם.
 

כאן תוכלו לקבל את אוסף המתכונים (בתוספת עוד כמה מתנות)!

 
מאחלת לנו וילדינו בחירות טובות לגוף שלנו בנחת ובשמחה!
לבריאות,
מירי

חוג בישול בריא מסביב לעולם, אונליין ומותאם לכל המשפחה!

מחיר מיוחד לנרשמים עד 20/08

כאן כל הפרטים!

כתיבת תגובה

לקבלת אוסף מתכונים לבריאות הורמונלית מלאו את הטופס הבא