אהובה שלי 💛

לפעמים אנחנו מרגישות את זה עמוק בגוף: שהלב מבקש עצירה.
בקיץ האחרון, אחרי תקופה של מלחמה, בדיקות, עומס רגשי וחששות בריאותיים- פשוט הקשבתי.

טסתי עם הילדים לבולגריה, הרחק מהשגרה. לא לחופשה , אלא לריפוי.
לא הכול היה פשוט: 

סופרים בלי מה שאני רגילה אליו, 

חיפוש אחרי ירקות טריים, 

שגרה תזונתית שהתערערה לגמרי.

אבל דווקא שם, רחוק מהיומיומי, גיליתי מחדש סדר בוקר מרפא.
גיליתי כמה כוחות יש בגוף כשנותנים לו שקט.
וכמה רעש מיותר אפשר להשאיר מאחור.

בפרק הזה אני משתפת:
למה בכלל נסעתי, דווקא עכשיו
איך התמודדתי עם תזונה מרפאה במקום שבו אין טחינה, אין עלים ירוקים – ויש המון פחמימות.

מה הכנתי מראש, ומה שכחתי לגמרי
והכי חשוב – 

מה לקחתי איתי חזרה הביתה, פנימה

אם את מרגישה שהעולם רץ מהר מדי, 

שהבריאות שלך מבקשת תשומת לב, 

שהבקרים שלך צמאים לשינוי קטן- 

הפרק הזה בשבילך.

ואם הוא דיבר אלייך,  תעבירי אותו הלאה. 

אולי הוא יהיה נקודת התחלה למישהי אחרת 💫

באהבה,
מירי