עצות לחיים שלמדתי מחודש וחצי עם סבתא

רובכן יודעות שאת החודש וחצי האחרונים ביליתי עם סבתא בניו יורק.

אחרי פסח ושבועות שהיא נשארה מבודדת לבד- ידענו שאין שום אפשרות לתת לה לעבור את חגי תשרי לבדה.

אני זכיתי להיות השותפה שלה למשך חודש וחצי בסוג של בידוד עצמי כדי לשמור על בריאותה.

מידי יום, אחר הצהריים, היינו יוצאות לטיול רגלי של שעה- שעתיים, בו היא סיפרה לי סיפורים מילדותה, סיפורי ההגירה של משפחתי לאמריקה, סיפורים עליי כשהייתי צעירה ועוד ועוד.

אני לא יכולה לתאר לכן כמה אני מוקירה את התקופה הזאת, כמה הרגשתי שכל רגע שאני איתה- פשוט זהב וכמה אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי.

במשך התקופה הזאת שיתפתי אתכן בסטוריז בארוחות הבריאות שלנו ובבילויים השונים שמצאנו לעצמינו.

מאז שחזרתי לארץ לפני כמה ימים, אני מרגישה שליבי עדיין עם סבתא, קצת קשה לחזור לשגרה הזויה של זומים ל-4 ילדים, הררי כביסות ובישולים אינסוף, והחלטתי לעשות סוג של סיכום של כל עצות הזהב שלמדתי מסבתא בתקופה הזו ושחשוב לי לקחת אותם איתי הלאה- ואני שמחה לשתף גם אתכן:

1- ארוחת הערב במוצאי שבת- גלידה!!

יש לי חיוך ענק פרוס לי על הפנים כשאני נזכרת בחצי מהמקפיא של סבתא שמלא בגלידות למיניהם. סבתא שלי מאז ומעולם היה חשוב לה לאכול בריא. בריא מאוד. ובמוצאי שבת- היא אוכלת את המאכל הכי מפנק שלה- גלידה! זה הזכיר לי כמה חשוב לקבל ולחבוק את האהבות שלנו, את הפינוקים שלנו, את הדברים שעושים לנו כיף. אז הצטרפתי לחגיגה. מכיוון שאני סופר רגישה לסוכר מכיוון שהייתי טרום סוכרתית עם שחלות פוליציסטיות, דאגתי להכין גלידה קרמי מבננות קפואות, קקאו, וניל וקינמון. רק בגלל שאנחנו דואגות לבריאות שלנו-זו לא סיבה לא ליהנות, נכון?

2- תמיד לגשת לאנשים חדשים-

סבתא שלי היתה הבית הפתוח לקהילה. כל שבת, היא היתה מגיעה לתפילה וכל מי שהיא לא זיהתה, היא ישר ניגשה להציג את עצמה ולבדוק שיש לו מקום לאכול את ארוחות השבת. אני לא יכולה לתאר לכן את כמות ה"דודים" מסביב לעולם בעקבות מעשה החסד שלה. אני בטבעי ביישנית, כשהגעתי ליישוב שלי לראשונה, יצאתי עם הילדים לגן משחקים ועל הספסל ישבו חברות ודיברו ביניהן ואני עמדתי בצד כי פשוט לא ידעתי איך אפילו לגשת ולהציג את עצמי. אני לעולם לא אשכח את החברה שעזבה את הספסל וניגשה אליי לדבר איתי, להציג את עצמה. זה מצבים שאת מרגישה כ"כ הרבה תודה כלפי בן אדם שנתן לך להרגיש חלק וקצת פחות לבד בעולם המטורף הזה. אני חושבת שאם כולנו נזכור שכל אחת קצת מרגישה בודדה, אז נוכל יותר להרים אחת את השניה וליצור קשרים של אהבה.

3- להזיז את הגוף כל יום-

סבתא שלי עברה את גיל ה80 (חמסה חמסה)- אבל אין יום שהיא לא עושה משהו כדי להזיז את הגוף. בין אם זה טיול ארוך, או סרטוני ספורט ביו טיוב, או המנוי שלה לחדר כושר (לפני הקורונה) שנראה לי שהיא האשה היחידה בהסטוריה שעשתה מנוי ולא פספסה שיעור מעולם! אני אודה על האמת- קשה לי להזיז את עצמי. אני כ"כ עסוקה- תמיד יש לי המון דברים חשובים לעשות, מטלות שהבטחתי, התחייבויות למשפחה, לעבודה… אבל גיליתי דרך להצליח ולהתמיד בלהזיז את הגוף מידי יום- לעשות את מה שאני אוהבת!! הנה רשימה של הדברים שאני אוהבת ואשמח לשמוע מכן עוד רעיונות: * הליכה- זה הזמן שלי להקשיב לפודקסטים האהובים עליי * יוגה- זו האהבה הגדולה שלי, ועזר לי לעבור את ההריונות האחרונים שלי בשלום * לרקוד- ידעתן שאני מדריכת מחול מודרני? מאז שאני קטנטנה- החוג הקבוע היה מחול מודרני והמשכתי ללמוד את זה בוינגייט. ריקוד משמח אותי כל כך- כל הסוגים!! אז כמעט כל יום, אנחנו עושים בבית "מסיבת ריקודים" עם מוזיקה מקפיצה, או שאנחנו שמים סרטון יו טיוב שמלמד צעדים חדשים (תנסו היפ הופ- זה קורע מצחוק יחד עם הילדים וכיף גדול!)

4- אבוקדו זה טעם החיים-

סבתא מוסיפה אותו לכל סלט (שזה כל ארוחת צהריים) ובנוסף היא לימדה אותי טריק מטורף- במקום מיונז- להשתמש באבוקדו!!! בארה"ב אפשר בקלות לקנות סלמון בשימורים כמו שכאן קונים טונה בשימורים, אז במקום לערבב את הטונה/סלמון במיונז, תנסו לערבב אותו עם אבוקדו (עם קצת לימון ומלח)- שדרוג מטורף!! אבוקדו זה אחד מהפירות המופלאים לבריאות הורמונלית. אני אוהבת להוסיף אותו גם לשייקים- זה מוסיף למרקם הקרמי ומשדרג את הערך הנוטריינטי של השייק.

5- "הכנות" של מרקים!!

בבייסמנט של סבתא יש מקפיא ענק שכל הדלת שלו מלא בקופסאות אכסון של מרקים. מרק עוף, מרק עדשים, מרק אפונה, מרק פטריות, מרק ירקות ועוד ועוד. כל פעם שהיא מכינה מרק, היא דואגת להכין סיר ענק ולהקפיא כדי שתמיד יהיה לה ארוחה בשלוף- לימים שאין לה כח, לימים שאין לה זמן, לאורחים שפתאום מגיעים (פוסט הקורונה). וזה משהו שאני מלמדת הרבה- לעשות הכנות, או באנגלית "meal prep"- זה אחד הכלים הכי חזקים להצליח לשמור על תזונה בריאה במיוחד עם חיים עסוקים, ילדים, קורונה וכו'.

6- תדאגי לעשות את מה שאת אוהבת!

יום אחד, עם שפע ילדים בבית, גיליתי שני פשוט לא חיה. לא באמת. אני רק עושה את מה שצריך, יום אחרי יום, וזה נורא קל לאבד את עצמינו בשטף החיים. זה נורא קל לשים את עצמינו בסוף רשימת סדר העדיפויות, זה נורא קל לזנוח את הטיפול בעצמינו.

סבתא יודעת לדאוג לעצמה. היא נורא אוהבת לצייר, ונרשמה לקורסים אונליין פעמיים בשבוע.

וזה מכיר לי שאנחנו חייבות לעצור ולשים לב למה שמחיה אותנו, למה שמשמח אותנו. אנחנו חייבות לדאוג לעצמינו בשבילנו ובשביל כל מי שסביבנו.

אני עשיתי את הטעות הזאת יותר מידי פעמים בכל מה שקשור לבריאות שלי- הגעתי למצבי קיצון כי לא עשיתי את השינוי הכי בסיסי ואוהב כלפי עצמי- לאכול אוכל שמזין אותי ומחזיר איזון לגוף על מנת שיוכל להתקדם בסולם הבריאות מידי יום. זה מפחיד לעשות שינוי, לצאת מאזור הנוחות, אבל אפשר גם להחשיב את זה כמסע מרגש אל הלא נודע- קצת כמו טיול מטורף למדינה רחוקה- יש חששות מהלא נודע, אבל אין לנו ספק שמה שנפגוש שם יהיה משנה חיים. אם זה יהיה המבט שלנו על שינוי תזונתי, אז נוכל לגשת לשינוי, לאכילת מזונות חדשים- בהתרגשות ובידיעה שמחכה לנו משהו מופלא בצד השני- הפגישה עם עצמינו, הגוף שלנו בשליטה, באנרגיות והתרגשות לראות איך אנחנו מתקדמות מידי יום.

אני חושבת שאם אני אסכם את ששת העצות, זה מסתכם ב: "תאהבי!"

תאהבי את עצמך.

תאהבי את סובבייך.

כי את שווה את זה.

כולנו שוות את זה.

שולחת את אהבתי,

מירי

נ.ב. ההרשמה נפתחה לסבב הבא של סדנת "נקיה מסוכרים בחמישה ימים"- הזדמנות נהדרת להעניק לגופך ולבריאותך אהבה, בתטכנית שמותאמת לנשים עסוקות, עם שיטת ההכנות וכמובן- המון אהבה! אנחנו מתחילות ב26/10 ב47 ש"ח בלבד!!- לחצי כאן לכל הפרטים!